שימו לב 🙂 זהו פוסט הנכתב כחלק מסדרת פוסטים בנושא העצמה אישית.
לקריאת הפוסט הראשון לחצו כאן #רוצה להצליח
12:00, קפה רקפת, פרגוני
כל אחד מכם, זה לא מובן מאליו
ממש לא מובן מאליו. לעזוב את המשפחה, להיות רחוקים מכל החברים והחברות. ככה וויתרתם על הכל ובאתם לשליחות? וואו! כמה אני מעריך אתכם! פשוט מסורים, בלבכם ונפשכם להיות בשליחות. זה ממש לא מובן מאליו.
זוכר את הפעם האחרונה שהערכתם אחד את השניה? שאמרתם זה לזה כמה שאתם שמחים שאתם יחד, כאן! קרובים זה לזה בשליחות ורחוקים מחברים וחברות, משפחה ומכרים. זכורה לכם הפעם הזו? אה, אמרתם משהו כזה פעם, זה נחמד. מה חלוקת התפקידים ביניכם, מה אתה עושה ומה היא עושה בבית חב״ד? אה, היא בעיקר עם הילדים בבית. מעניין. היא רוצה לפעול יותר ולהיות שותפה, אבל זה מתנגש לכם. אוי זה כלכך מעיב על היחסים, באמת עדיף שהיא תשאר בבית. חבל להרוס יחסי משפחה בשביל שליחות. אה, זהו? אתם מדברים כבר על חזרה לארץ? אממ מה אני יכול לומר לך..?
פקעת פורחת
אני יכול להציע לכם להתייחס האחד לשניה כאל פ.ק.ע.ת שצריכה לפרוח
פרגון – תפרגנו אחד לשניה, תפרגנו מכל הלב שלכם, בדברים האמיתיים, ברגעים הקטנים והגדולים, פשוט לפרגן בכל הזדמנות שיש, מהלב. לא זה לא יימאס, כמובן, אם תעשו את זה נכון. זה פשוט יתן לכל אחד מכם הבנה שאתם מעריכים אחד את השניה.
קשב – הקשיבו. כשאחד מכם מעלה רעיון, תשאלו ״איך אני יכול לעזור לך להגשים את הרעיון הזה?״, תשאלו שאלות ששופכות אור על הרעיונות שלכם, תגרמו לעצמכם להוליד עוד ועוד רעיונות חדשים וטובים. תפריחו האחד את השניה.
עידוד – תעודד אותה ותעודדי אותו. תעזרו איפה שצריך, תשאלו במה את או אתה יכולים לעזור, ואיך. במיוחד כשעולה רעיון כלשהו, אל תקברו אותו ותגידו שזה לא שייך. רעיון הוא בדרך כלל תולדה של צורך, גלוי או סמוי. אז תנסו להבין למה נולד הרעיון הזה(!) ואיך הוא מתקשר למה ואיך מעלה הרעיון רואה את השליחות.
תאמו ציפיות – תתאמו את הציפיות שלכם האחד מהשניה, מהשליחות, תשתפו אחד את השני במה שקורה בתחומים עליהם אתם מופקדים, תגרמו אחד לשני לראות את העניינים מנקודות המבט השונות שלכם, ותתעניינו איך הצד השני רואה את אותם העניינים בעיניים שלו , תלמדו להיות שותפים. ועל זה עוד נדבר בהמשך..
תודה על היום ונתראה בהמשך 🙂
שמואל