כסף כשהמינוס לוחץ זה הזמן לשחרר חגורה

כשהמינוס לוחץ זה הזמן לשחרר חגורה

בשנים האחרונות אני עוסק באינטנסיביות עם עסקים ומשפחות שסכום ההלוואות שהן לקחו, שווה בממוצע לשכר מינימום שנתי במשק של ארבעה אנשים, או של אדם אחד במשך ארבע שנים. מה שמפתיע הוא, שצבירת החובות נעשית בממוצע במשך זמן שבין שנה לשנתיים. במסגרת עבודתי כיועץ חוויתי כאב לב אישי בעבודה עם עסקים והלוואות. רבים מהלווים אינם יודעים אפילו איך הגיעו למצב שהם נמצאים בו בעת שאנחנו נפגשים. הרוב המוחלט מספר, שבכל כמה חודשים הם ניסו להציל את המצב באמצעות הלוואת מחזור שלקחו מהבנק, הלוואה הידועה לשמצה בתור "הלוואה לסגירת המינוס". במאמר זה אסקור מספר תופעות שכיחות המביאות למצב מסוכן זה של הלוואות, ואציע מספר פתרונות אפשריים.

התופעות השכיחות המביאות למצב מסוכן בשם "מינוס" הינן רבות, וכאן אתייחס לאחדות מהן, כדלהלן: קניות שבכל יום, כרטיסי אשראי, הקצאה כפולה, כסף שחור, הצעות מיוחדות מהבנק והאחרונה שבהן – הלוואה לכיסוי המינוס.

קניות שבכל יום. רביעי. חמישי. שישי. ראשון. שני. שלישי ומוצ"ש. משפחה ממוצעת יכולה למצוא את עצמה כל יום בסופר, בכל יום צריך משהו ששכחנו לקנות או משהו חדש שביקשו בגן, בבית הספר או רעיון חדש שלנו. הקניות האלו תורמות לכך שלעיתים ברגע האחרון נרכוש מוצר בחנות או חנות-נוחות יקרה. אותו המוצר יעלה יותר ממה שהיה עולה לו היינו קונים אותו בתוך  קניה מרוכזת אחת או שתיים בחנות או סופר שהמחירים בהם נוחים יותר. לרוב, הוצאה שמתרחשת ברגע האחרון עולה יותר. גם בלחץ הנוצר, בזמן המתכלה ובכסף רב יותר מאשר ברכישה ועשייה מתוכננת.

כרטיסי אשראי. המעלים הסדרתי של ההוצאות מהמודע שלנו. מגהצים, שוכחים וממשיכים. במיוחד שבבנק זה ירד רק בעוד חודש מהחיוב האחרון לכרטיס, כך שאפשר לחשוב ולחגוג על שני העולמות. מה יותר קל מאשר לגהץ, לעשות עכשיו ולחשוב אחר כך. לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2016 משפחה שמכניסה 9,280 ש"ח  בנטו מוציאה בממוצע 10,125 ש"ח. יתרה מזו, קיימת תופעת התשלומים בכרטיסי אשראי. נח לנו לחלק את התשלומים עד גובה המסגרת, נראה שזה מעניק תחושה שכך ניתן לרכוש עוד דברים החודש. התוצאה של תשלומים דחויים היא שעל קניה של החודש, שכבר נצרכה, ייגבה תשלום גם בחודש הבא ובחודש הבא שוב תתבצע קניה זהה, כך שבעצם נצברת לה בשקט-בשקט הלוואה נוספת שבמצטבר של כמה חודשים יכולה להגיע לאלפי שקלים ואף ליותר מכך. בנוסף לכך יש תשלומים שנגבית עליהם עמלה, אשר במצטבר יכולה להגיע למאות שקלים ששווים הרבה דברים טובים אחרים שרציתם להשיג.

הקצאה כפולה. לא פעם נתקלתי בסיטואציה בה עסק או אדם הקצה כסף לרכישה של מוצר מסוים או שירות, וכאשר רכש את אותו המוצר, נזכר שייעד את הכסף לעוד הוצאה. ועוד אחת. הדבר מתרחש כאשר אנחנו מעוניינים לרכוש משהו, לתת צדקה או כל הוצאה כספית אחרת ומקצים לכך סכום כסף מההכנסה הצפויה שלנו. הדמיון חוגג וכך גם השמחה הצפויה, ולכן אנו מייעדים לה חלק מהמשכורת הבאה. לא עובר זמן רב ועולה רעיון חדש, למוצר חדש, עם דמיון חדש והקצאה של אותו סכום כסף שכבר הקצנו לרעיון הקודם. המחשבה הקודמת נשכחה (מעט), המשכורת מגיעה, ואנו רצים לרכוש את המוצר שיגרום לנו שמחה. אחרי שרכשנו והכסף יצא, אנו פתאום נזכרים שיש עוד הוצאה. הוצאות. רבות. הוצאות של הבית והמשפחה. הוצאות אישיות. ה"שמחה" שקנינו בפעם שעברה (בתשלומים) ותוצאה של הקצאה כפולה על אותה הכנסה.

כסף שחור. אין הכוונה כמובן לכסף שצבוע בשחור, אלא לכסף שלא רשום ברשומות המס, כסף שהעובד מקבל מהמעסיק במזומן, בלי לשלם מס. את הכסף הזה לא מפקידים בבנק והוא משמש לצריכה מידית. כשיש מזומן ביד, יש תחושה טובה בלב. אפשר ללכת לעשות קניות, לרכוש מוצר שתמיד חשקנו בו ולפזר לצדקה ביד רחבה. שמעתי פעם סיפור מחבר על יהודי בעיירה רוסית שניגש בכל ערב שבת אל שכנו הגוי וביקש ממנו ללוות אלף רובל. הלה הלווה בשמחה ותכף עם צאת השבת חזר אליו היהודי והשיב את הכסף במלואו. כך קרה במשך מספר שבועות, עד שהשכן החליט לבדוק את העניין. "אתה יהודי, וככזה אני יודע שאתה לא משתמש בכסף בשבת, מדוע אתה לווה ממני כסף בכל ערב שבת ומחזיר במוצאי שבת, מה יש לך לעשות אתו?" שאל. השיב היהודי "זה שונה לדבר עם החברים כשיש לך אלף רובל בכיס..". אין ספק שמזומן עושה לנו טוב. מזומן הוא כסף מוחשי שניתן להרגיש באמצעות החושם. עם זאת, הכסף הזה הולך מהר. מהר מדי. ולא על הדברים שאנחנו באמת צריכים.

בנוסף, כאשר מעסיק משלם לעובד שלו בכסף שחור שניהם מרגישים שהם "מרוויחים". המעסיק לא משלם הפרשות מעביד, והעובד לא משלם הפרשות למס הכנסה, ביטוח לאומי, פנסיות וכו'. הכל שלו. עם זאת – לא הכל ורוד. התשלום לא מבוטח בביטוח לאומי ולא מקבלים עליו פנסיה, מציאות זו פוגעת בעובד. בטווח הקצר, במקרה של פיטורין, הוא לא יקבל פיצויי פיטורין כנדרש בהתאם לגובה שכרו. אם תקרה תאונת עבודה או דרישת פיצויים אחרת – ביטוח לאומי לא יכיר בו כעובד (באם לא נרשם כמועסק וכל הכספים מתקבלים בשחור). גם בטווח הארוך העובד נפגע – הוא לא יקבל את תשלומי הפנסיה שיכול היה לקבל לו היה מדווח על הכנסתו המלאה ומפריש כראוי. לאלו מצטרף מס הכנסה, שבאם יגלה זאת – שני הצדדים יהיו בבעיה. גובה הקנס שיקבלו הינו אחת מהסיבות שיכולות לגרום להלוואה נוספת, כדי לשלם את גובה החוב למס הכנסה.

הצעות הבנקים. הבנקים מציעים לכל אחד לקחת הלוואה, גם בלי שמבקשים וגם אם אין צורך בה. בכל שיחה, ביקור או פגישה בבנק יכולים לקבל הצעה כזו, שסביר שעובדי הבנק מקבלים תמורה בעבורה בדמות אחוזים או בונוס מסוים. אחרת למה להם להציע? כל פעם שאנחנו נחשפים להצעה כזו בפרסום או בשיחה, המוח שלנו לאט-לאט לומד שיש עוד אפשרות להכנסה בדמות הלוואה. ואז יום אחד, מבלי שציפינו, ה"אני לעולם לא אקח הלוואה" הופך ל"הפעם אני באמת צריכ/ה את זה". ומשם הכל מתגלגל והמינוס קרוב מתמיד.

ואז מגיע רגע האמת. הצריכה הייתה יותר מההכנסה. שילמנו בתשלומים, ובכל חודש בעת הגיע תאריך גביית התשלום של חברת האשראי לקחנו הלוואות, כדי שלא להשתמש חלילה במסגרת משיכת היתר (מינוס). כך פעם אחר פעם. עד שאין כבר ממי להלוות. לא נעים לבקש שוב מההורים, החברים ומכרים אחרים. ובאבדן עצות מחליטים שזהו, נחרוג ׳פעם אחת׳ אל המינוס ויותר זה לא יקרה. והמינוס הזה, אחד האויבים הגדולים של משקי הבית בישראל, מתגלה כלא כזה נורא, הוא מאפשר לשמור על רמת צריכה זהה ומעניק תחושה טובה. וזהו. אחרי חודשים מספר מגיעים לתקרה שהקצה הבנק וכבר אין ברירה, הבנק מכריח אותנו לקחת את ההלוואה, אחרת – הוא פשוט לא נותן לנו ברירה כזו.

הלוואה לכיסוי המינוס. אחיזת עיניים אם זה לא נעשה נכון. תחשבו שאתם מכניסים לצורך העניין אלף ש"ח בחודש, ההוצאה החודשית שלכם היא אלף ש"ח והמינוס שלכם עומד על 500 ש"ח. הבנק מציע לכם לקחת הלוואה של 500 ש"ח לכיסוי המינוס ב-10 תשלומים. עד כאן הסתדרתם. היה מינוס – נגמר. מה נשאר לנו: הכנסה אלף ש"ח, הוצאה אלף ש"ח, מינוס 0 ש"ח והחזר הלוואה 50 ש"ח. מכאן שבחודש הבא נהיה בגרעון של 50 ₪ בתוספת הריביות שנושאת ההלוואה, שכן ההכנסה נשארה אותו דבר, ההוצאה אותו דבר רק המינוס השתנה מעט. בדרך הזו, בתוך עשרה חודשים גג, אם לא יהיו שינויים מיוחדים, אתם שוב במינוס של מחצית מההכנסה החודשית שלכם. תכפילו את זה בהתאם להכנסה שלכם ותבינו שהלוואה לכיסוי המינוס (בלי תכנון) זה פשוט אסון.

לעומת כל האמור לעיל, אתם יכולים לבחור אחרת. אפשר להחליט לחשוב על טובתכם האישית לטווח ארוך, לעבוד בצורה חוקית ותקינה אשר לא מכניסה לסיכוני קנסות מיותרים וגבוהים, שומרת על זכויות מועסק ופנסיה עתידית. אפשר לבחור לעשות שינוי תפישתי, להגדיל את ההכנסות ולבדוק אילו הוצאות אנחנו יכולים לייעל, לרכוש במרוכז, לדחות הוצאות שאינן חשובות כעת ולעשות תכנון תקציבי שעונה למטרות שלכם ולסדרי העדיפויות הנכונים עבורכם.

בנוסף, אנשים ועסקים רבים יעדיפו בזמן אמת ובלחץ השעה והמינוס לנסות לצאת מהמצב המסובך בעצמם, לקחת "הלוואה לכיסוי המינוס" ולא להתייעץ עם איש או אשת מקצוע לעסק שלהם או לכלכלת המשפחה, שכן הם אינם רוצים לשלם ליועץ ובכך להוציא הוצאה נוספת שתגדיל את המינוס. זאת בניגוד להוצאות שונות שהם כן מוציאים, ואשר מצטברות לסכום כסף ששווה יותר להשקיע בעצה טובה שיכולה להביא לשינוי טוב לחיים ולרווחה נפשית וכלכלית.

אז עשו לעצמכם טובה, בדקו את ההכנסות וההוצאות שלכם. קבעו לעצמכם תקציב הוצאות בהתאם להכנסות, וקבלו החלטה על הרגלים טובים לשימוש בכסף וסדרי עדיפויות נכונים. עבדו נכון, חוקי, והיו טובים לעצמכם. כי כשהמינוס לוחץ – זה הזמן לשחרר חגורה, לקחת עצה טובה ולהתחיל מהתחלה.

כלים לשימושכם:

קישור לאתר משרד האוצר – מחשבון תכנון תקציב

קישור לאתר פעמונים – מידע, ידע וכלים לתכנון והתייעלות תקציבית

מקורות:

הלמ"ס: העשירונים התחתונים מרחיבים את המינוס ב-2,000 ש' מדי חודש, Ynet, 12.11.17

שתפו כל אדם שכלים אלו יכולים לסייע לו להצלחה!

שבת אחים גם יחד – שגרת העבודה במוסד השליחות: ישיבות עבודה

בסדרת המאמרים העוסקים בהקמת מוסד השליחות והצעדים המסודרים, הבאים ליצור הצלחה בעבודתנו, הגענו כבר לתהליך כתיבת תכנית עבודה כללית לעבודת מוסד השליחות שלנו. אמנם מכיוון שמוסדות

קרא עוד »

מודל התוספת והמינוס שלך

מודלים עסקיים משמשים את החברות השונות במשק בכדי לתכנן היטב את ייצור הרווחים כתוצאה מתהליכי שיווק ומכירה. המודלים הקיימים הינם רבים, וכחלק מקביעת סוג המודל

קרא עוד »

התקבלת

תהליך הקבלה של רכז הפעילות למסגרת עבודת המוסד רקע כללי אנו עוסקים במציאת אדם אשר יתאים לתפקיד מנהל פעילות מוסד השליחות שלנו. יתכן שבאופן טבעי

קרא עוד »
×
הי :)
אשמח לשמוע ממך..
שינוי גודל גופנים