קיום ימי שותפות #פרק שני
שמואל הראל Shmuel Harel
28/02/2018
טוב לראות אותך שוב! במאמר הקודם עברתי מעט על הרקע הכללי של גיוס הכספים ועסקתי במבוא לתפיסתי האישית בנוגע לגיוס כספים. היום אסקור את השלב
תכנית זה לעבודה
- , מאמרים
יצירת תכנית להגדרת סוג מוסד השליחות ושיטת העבודה
לאחר שבחרנו את אופן היציאה לשליחות, ואם אכן החלטנו שאנו מעוניינים לפתוח מוסד שליחות חדש, הרינו ניגשים לשלב של הגדרת סוג מוסד השליחות שנבנה, האם הוא יהיה בית חב”ד למטייל, או אולי מעון, או גן, או מערך של מוסדות חינוך מגיל צעיר ועד בוגר, או אולי בית חב”ד רגיל, או מערך של שיעורים ברחבי הישובים או על ידי האינטרנט, או מקווה וכדו.
הדברים הבאים נוגעים בעיקר לייסוד מוסד חדש לגמרי, אמנם יכולים להיות נכונים בעיקרם גם לגבי השתלבות במוסדות קיימים.
השלבים בהקמת מוסד
- לימוד הרקע – מה היא סביבת העבודה במקום המיועד לשליחות
מהו סוג האוכלוסיה, יהודית, לא יהודית, שומרי מצוות, כאלה שאינם שומרים מצוות לע”ע, צעירים מגיל מסוים, מטיילים, או סוגים נוספים של אוכלוסיה אפשרית וכדו’. עלינו לבחון ביסודיות ולרשום לעצמנו את התוצאות. רק לאחר שנדע היטב מה הוא סוג האוכלוסייה ונבחר מתוכו את קהל היעד אתו נעבוד, נוכל לבדוק את הצרכים שלו ליהדות וכיצד נתאים את פעילותנו לצורך הקיים בשטח.
בהתאם לתוצאות הסקר של מהות האוכלוסייה במקום השליחות ובחירת קהל היעד, אנו בודקים כעת- מה הוא הצורך הקיים בשטח שבגללו נרצה לייסד שם שליחות- קהילה הזקוקה לחיזוק, מטיילים המגיעים למקום, תיירים, חוסר במוסדות חינוך, צעירים המחפשים תשובות לעניינים חשובים וכדו’.
עלינו לבדוק האם נמצאים במקום שליחים נוספים העושים עבודת שליחות והאם אין בעבודתנו שם עניין של השגת גבול או כפילות בפעילות. דבר זה נכון גם כאשר השליח באזור ביקש שנבוא לשם לשליחות. אמנם הוא פנה אלינו אבל יתכן שהוא לא בדק, או לא התחשב בכך שיש שם עוד שליחים העושים עבודה. אנחנו מצדנו איננו רוצים להיכנס למצב בו יש השגת גבול או כפילות.
האם יש אנשים היכולים לשמש אנשי קשר לתחילת העבודה, לסיוע, למידע, לקישור עם הקהילה המקומית? באם יש אנשי קשר, הרי הטוב ביותר הוא להיפגש אתם פנים אל פנים ולבדוק את הציפיות שיש להם מעבודתנו שם וכן מידת העזרה שהם רוצים להגיש לנו. התאמת הציפיות משני הצדדים חשובה כדי לא לעשות טעויות בשיקול הדעת לגבי השליחות במקום.
- בניית החזון
לפי הצורך, כלומר לפי קהל היעד והצורך שנוצר לקהל היעד בפעילות, נבנה לעצמנו את החזון, כלומר את התמונה העתידית של המוסד שלנו כיצד אנו רוצים בע”ה לראות את התפתחות המוסד בעוד חמש שנים או אפילו בעוד 10 שנים מיום התחלת השליחות.
- הגדרת המטרה
נגדיר את המטרה הכוללת ואת יעדי הביניים.
כפי שלמדנו כבר במאמרים הקודמים, הרי קביעת המטרה הנכונה והממוקדת חשובה ביותר לבניית תכנית נכונה וטובה לביצוע משימת השליחות. המטרה מוגדרת בצורה קצרה עד כמה שאפשר ויחד עם זה היא כוללת בתוכה את כל מהות השליחות. בדומה לנקודת החכמה, הכוללת בתוכה את כל הרעיונות שיורחבו על ידי הבינה. המטרה מוגדרת לפי הרקע והחזון שכבר כתבנו קודם לכן. הבה נבדוק כמה מטרות אפשריות בשליחות כזו:
- הקמת בית חב”ד למטייל אשר ייתן מענה לצרכי המטיילים בכל רחבי המדינה.
- הקמת בית חב”ד אשר יתן מענה לכל צרכי היהדות של הקהילה היהודית המדינה מסוימת, או בעיר מסוימת או בשכונה מסוימת.
- הקמת בית חב”ד משולב, אשר יתן מענה לצרכי היהדות של המטיילים וכן של הקהילה המקומית בעיר או באזור מסוים.
- הקמת מערך מוסדות חינוך- מעון, גן, בית ספר בעיר או בשכונה מסוימת.
- הקמת מערך שיעורי תורה לצעירים, לגברים ולנשים בעיר או אזור מסוימים.
- יצירת אתר אינטרנט אשר ימסור שיעורים ויענה לשאלות בענייני יהדות שונים.
- יצירת מערך של ביקורי בית וביקורים בעסקים של אנשים לקשרם לרבי שליט”א, ליהדות וכדו’/
- יצירת קהילה סביב בית כנסת בשכונה מסוימת.
- כל אלו דוגמאות לקביעת והגדרת מטרה בשליחות וכמובן שיש עוד עשרות אפשרויות, הנקבעות כפי שאמרנו בהתאם לרקע והחזון.
- קביעת יעדי הביניים
אנו זקוקים ליעדי ביניים במקרה בו המטרה היא מטרה כוללת, למשל הקמת בית חב”ד או הקמת מערך מוסדות חינוך. יעדי הביניים ממקדים לנו את אבני הדרך אליהן נצטרך להגיע בדרך למטרה הכוללת והם בנויים לפי הצרכים במקום הפעילות.. לאחר שנקבע את יעדי הביניים, אנו כבר מוכנים לתחילת תכנון העבודה עצמה.
- קביעת שיטת העבודה
לאחר שנכתוב את החזון, כלומר את התמונה שאנו רוצים לראות בעוד 5 או 10 שנים במקום השליחות, ונגדיר את המטרה, נבחר את שיטת הפעולה המתאימה ביותר כפי שאנו מבינים אותה.
כפי שכבר למדנו, הרי השיטה מגדירה את צורת העבודה הכללית שבה ננהל את שליחותנו.
לדוגמא- באם מקום השליחות מאוכלס בעיקר על ידי מטיילים עונתיים, או לאורך כל השנה נבחר בשיטה של הקמת בית חב”ד למטייל, שהיא שיטה כבר די ידועה והדפוסים שלה נקבעו לאור ניסיון מצטבר במקומות שונים בעולם. נקבע גם את צוות העבודה. האם הוא יהיה זוג צעיר המגיע למקום ומתחיל בעבודה. או אולי צוות של בחורים בוגרי “קבוצה” אשר ייסדו את בסיסי העבודה ויתחילו בפעילות. אולי שילוב של הדברים.
באם יש במקום קהילה יהודית, יתכן שנבחר בשיטה של הקמת בית חב”ד רגיל, עם בית כנסת גדול אשר ישמש גם כמרכז קהילתי. או שילוב של השניים.
באם יש במקום קהילה אשר בה ילדים רבים המעוניינים בחינוך יהודי, יתכן שנבחר בשיטה של הקמת מוסדות חינוך מסוג אשר יתאים לגיל ולסוג התלמידים.
לסיכום, לאחר שבדקנו היטב את סביבת העבודה במקום השליחות ובנינו את החזון של שליחותינו לשנים הבאות, הגדרנו היטב את המטרה ויעדי הביניים (אבני הדרך). קבענו את שיטת העבודה בה נפעל, כולל מהו צוות העבודה שיתחיל בפעילות.
שתפו כל אדם שכלים אלו יכולים לסייע לו להצלחה!
על כוס קפה #אל תניח
שמואל הראל Shmuel Harel
22/04/2018
שימו לב 🙂 זהו פוסט הנכתב כחלק מסדרת פוסטים בנושא העצמה אישית. לקריאת הפוסט הראשון לחצו כאן #רוצה להצליח לקריאת הפוסט השני לחצו כאן #פקעת
שיטת מודל SMART להגדרת מטרות
שמואל הראל Shmuel Harel
12/08/2021
איך מגדירים מטרות נכון? אחת השיטות שמסייעות לקביעת מטרות נקראת SMART. שיטה זו מאפשרת להעריך את המטרות שהצבנו לעצמנו, ולדייק אותן על פי מספר פרמטרים מנחים.
הראשונה לשליחות
שמואל הראל Shmuel Harel
02/08/2018
זה לא סוד. מוסדות שליחות מורכבים כיום מזוג, בעל ואשה – רב ורבנית. בחלק ממוסדות השליחות, בהתאם לחזון ולצרכים, מנהל המוסד הוא השליח. הרב, אשר
