אחת החוויות המדהימות שעברתי בחיים היא המעבר משכיר לעצמאי. ממצב של וודאות מוחלטת בתלוש השכר שבסוף החודש לאי ודאות מסויימת, כזו שלפעמים הביאה אותי למחשבה לחזור להיות שכיר ולהתכרבל בבטחון המדומה.
בעצמאות יש בטחון שלא בהכרח קיים אצל שכיר – הידיעה שאני מגשים את עצמי. בנוסף, עצמאי נדרש למצוא את כל הכשרונות, הנסיון והידע לטובת ההצלחה בדרך החדשה שלו. ועדיין, יש תקופות שהמעבר משכיר לעצמאי כדאי שיחכה לזמן נכון יותר.
כחודש לפני פסח פנה אליי לקוח שרצה לעבור משכיר לעצמאי. ביקשתי ממנו שנחכה עם המעבר עד ה1/4. ועד אז יתכונן מנטלית למעבר הזה, יכין חזון, כישורים ומוצרים, רשימת לקוחות פוטנציאליים ויספר לעולם שעוד רגע הוא פותח עסק משלו.
עכשיו, כשעוד רגע תקופת החגים ולמרות שיש תקופה של “חופש”. במקום להתפטר, עדיף שיהיה בטחון כלכלי כלשהו שמביא לשמחה ורוגע בתקופה החשובה הזו.
מה שכן, עדיף עכשיו להקצות זמן להכנה מנטלית למסע ההגשמה האישי. לחשוב על חזון ומטרות, מה הערך המוסף שהעסק יביא ולמי בעולם.
מה אתם חושבים על מעבר לעצמאות בתקופה הזו?