מטרה בראש ובראשונה

, מאמרים

בעולם השליחות, כאשר משוחחים על הרקע לשליחות והפעילות, נשמעים המשפטים הבאים לעיתים תכופות: “אנחנו בשליחות כי מאז שנולדנו הרגשנו שזה מה שנועדנו לו”, או “מאז ומתמיד ההורים שלנו פועלים בשליחות, ובתור ילדים תמיד חלמנו שיהיה לנו בית חב”ד או בית ספר”, וגם “החלום שלי היה להקים מדרשה לבנות, והנה אני כאן”. כל המשפטים הללו, ועוד אחרים, מבטאים את הזיקה ואת הרצון של השלוחים והשלוחות לפעול בשליחות הרבי. הם מבטאים נאמנה את השאיפה להיות חלק פעיל במוסד שליחות, לעשות נחת לרבי ולהביא את הגאולה עכשיו.

במאמר הקודם הוסבר כי קיימים שותפים לעבודת השליחות שניתן להסתייע בהם , להגיע להישגים ולהצליח יותר. עם זאת, בטרם תגשו לבקש או לקבל סיוע משותפים רעיוניים אלו, נכון להבין תחילה מהי הדרך שיש לסלול כך שהשיתוף והשותפות יתרמו לקידום המוסד והצלחתו. במאמר זה אציג את הדרך הנכונה לקראת עבודה עם שותפים לשליחות. תחילה בהגדרת מטרות למוסד השליחות, ואחר כך בהבנת מקומו של השליח והשותפים האפשריים בשליחות.

הגדרת השליחות ומטרתה

בתחילת המאמר הוזכרו ציטוטים ואמירות הנשמעים משלוחים בארץ ובעולם – המספרים על הסיבה לכך שהם פועלים בשליחות. אמירות המצביעות על שאיפה פנימית ורצון חזק להגשמת חזון. הדרכים שבאמצעותן שלוחים מגשימים את החזון הן הקמת בית חב”ד, הפעלת בית ספר, ייסוד מדרשה וכו’. לכל אחד מהשלוחים יש את האמירה המייצגת, הרעיון הבסיסי הממלא אותו במוטיבציה לפעול בשליחות, סביבו רוקמים עור וגידים במימוש החזון והחלום להיות חלק אינטגרלי (בלתי נפרד) מצבא השלוחים.

אמירה מייצגת זו, ניתן להגדירה כזיקה אישית. הזיקה מבהירה את הקשר הקיים בין השליח לפעילות השליחות היום יומית שלו. זיקה ורצון טוב הן תכונות חשובות מאד, אך הן אינן עומדות בפני עצמן. הן מייצגות רעיון כללי, רצון הבוער בלב השליח ימים ושנים בשאיפה להגשימו.

כאמור, נדרשת הגדרת העבודה והמטרה של מסגרת השליחות האישית, בהתאם לאופיו וחזונו של כל שליח ובהתאם לתכונותיו ונטיותיו בפעילות.

בשיחת ליל שמח”ת תשכ”ו, אומר הרבי; “כאשר אדם מחליט ומתכונן לעשות איזה דבר הדורש פעולה וסידור מסוים, הנה בראש ובראשונה הוא מברר וקובע לעצמו מהי תכליתו ומטרתו של הדבר שהוא מתכונן לעשותו; ורק אז, כשהמטרה קבועה אצלו, הריהו מתחיל בפעולה”. הנה לנו משנתו של הרבי לגבי ניהול מוסד שליחות.לפיה על מנת לפעול יש להגדיר מטרה, תכלית, אשר לאורה נפעל, ובאמצעות הפעולות נגשים את המטרה (לקוטי שיחות, י, בראשית ב).

בספרו “ארגונים” פרופסור יצחק סמואל, מומחה בעל שם בסוציולוגיה ארגונית, פיתוח ארגוני ועוד, מקדיש פרק שלם לעיסוק בתכלית הקיום של ארגונים. הוא כותב: “היות שארגונים הם מערכות חברתיות פתוחות, הם ניזונים מהסביבה ומזינים אותה. כדי להבטיח לעצמם את המשאבים הדרושים לקיומם ולהציע את תוצריהם ללקוחות שונים – שומה עליהם לזכות בהכרה רשמית (הגדרת מטרות רשמיות המשקפות את פעילותיהם) שתאפשר להם לפעול כארגון חוקי וממוסד”. כלומר, על מנת שארגון, ובמקרה זה מוסד שליחות, יוכל להתקיים ולהשיג הכרה ותמיכה סביבתית עליו להציג מטרות אליהם יוכלו להתחבר המעוניינים בכך. גם כאשר ניגש מוסד לגייס עובדים עליו לחבר אותם למטרותיו, על מנת שעבודתם ופעילותם תהא תואמת את ההישגים אותם הוא מקווה להשיג, וכן בכדי לנסוך בהם הנעה (מוטיבציה) לפעולה. יתרה מזו, מטרות המוסד מאפשרות למקבלי ההחלטות בו לקבל החלטות באופן נכון, שכן הן מייצגות את היעד אליו הוא שואף ומשמשות מסגרת ואמצעי בקרה להחלטות שונות הנעשות במוסד (ע”פ ארגונים, יצחק סמואל, 2012).
אופייה הכללי של השליחות ומטרתה, גלויה וברורה לכל: “להכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש”. המשלח – הרבי, אשר בכוחו ובשליחותו פועלים השלוחים ב’הפצת המעיינות’, הגדיר את המטרה בשיחותיו, מאמריו ומכתביו: “..שולחים שלוחים לכל מקום, עד ל”אשור” ו”מצרים” כדי להפיץ שם את המעיינות ולהכין גם יהודים אלו לגאולה” (ספר השליחות, 97). ובשיחת ש”פ חיי שרה ה’תשנ”ב: ״העבודה והשליחות עכשיו היא להיות מוכנים בפועל לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש״.

מהשליח עצמו מצפה הרבי להפעיל את כוחותיו ותכונותיו להצלחת השליחות. כפי שמבאר בשיחת ש”פ חיי שרה ה’תשנ”ב, ששליח יש בו שני עניינים; האחד – ביטולו למשלח, והשני – מציאות בפני עצמו, בר דעת, שחושב ומבין בעצמו, באמצעות שכלו האישי, כיצד עליו למלא את שליחותו ולהאיר על הארץ.

במילים אחרות, לכל מוסד שליחות קיימות סיבות נוספות להקמתו, מעבר לרצון הפנימי של המייסד והמקים. סיבות אלו כרוכות בסביבה שבה קיים המוסד; ברעיה-הרבנית שבשליחות, באנשי הצוות, בקהל היעד המיועד לקבל את שרותיו של המוסד, בתומכים בגשמיות וברוחניות ועוד. כאן נכנסת ‘מציאותו בפני עצמו’; במקום זה, בו מתקיימת הפעילות במסגרת השליחות, על השליח לשאול את עצמו אילו מטרות נכונות להגשים במקום, שבאמצעותן תושג המטרה הכללית – קבלת פני משיח צדקנו.

דוגמא לכך ניתן לראות בהבדל המעשי בין בית חב”ד בעיר לבין בית חב”ד בקמפוס אוניברסיטאי. נניח כי מטרותיו של בית חב”ד בעיר הן להגיע לכל אנשי העיר, ללא יוצא מן הכלל, ולהדליק בהם את הניצוץ היהודי באמצעות הוספת מעשה טוב לקירוב הגאולה, בפעולות המתאימות לאנשי העיר. בבית חב”ד בקמפוס, אשר שם קהל היעד הוא סטודנטים, אופי העבודה המיוחד עם הסטודנטים ותחומי עניינם דורשים הגדרת מטרות שונה מאשר בעיר. לדוגמא העברת קורס אוניברסיטאי העוסק ביהדות שמתאים להוראה האקדמאית. מטרה זו דורשת פעילות באופן שונה מאשר הפעילות בעיר.

מקומו של השליח והשותפים האפשריים בשליחות

לאור האמור לעיל, ומשקיימת הבנה כי יסוד עבודת השליחות הוא הגדרת המטרה ואופייה הכללי של העבודה, ניתן לגשת להבנת מקומו של השליח בשליחות, אשר יוגדר בהתאם למטרות המוסד.

לדוגמא בית ספר אשר מקימו הנו שליח מסור עם ניסיון בתחום החינוך, ואשר לו רעיה בעלת ניסיון מוכח בתחום הניהול, וקהל יעד שהוגדר כ‘תלמידים יצירתיים ומלאי אנרגיות’; אפשר שיציב כמטרה לפעול באופן אישי ויצירתי עם כל תלמיד, על מנת למקסם את ההצלחה שלו ולהביאו למיצוי הפוטנציאל האישי והחברתי הקיים בו. במטרה זו הגדיר בית הספר כי יפעל באופן הבא: א. יחס אישי לכל תלמיד, ב. יצירתיות, ג. מיצוי פוטנציאל – עבודה אישית לגילוי היכולות הקיימות בכל תלמיד, ו-ד. חברתיות – עבודה על פיתוח יכולות חברתיות. לאור מטרות אלו, ביכולתו של השליח להגדיר את תפקידו במוסד, ולאחר מכן לבחון אילו שותפים מתאימים לפעול עם המוסד ובאילו תפקידים.

בשלב זה מתחברים הפרטים לשלם. המטרה הוגדרה, לאחריה הוגדר תפקידו של השליח, וכעת ניתן לגשת לשלב הבא ולהביא שותפים מסייעים. כמוסבר במאמר הקודם, בסיסם בארבעה אלו: הראשונה, השותפה בשליחות – הרבנית. השניים, צוותי העובדים או המתנדבים שלנו. השלישיים, באי המוסד – תלמידים, מבקרים או מקורבים והרביעים, התורמים שלנו.

בדוגמא שלעיל, לאור הנתונים המוזכרים בה, ניתן להגדיר כי השליח יתפקד כמחנך, כמנהל חינוכי או שניהם, הרעיה תשמש כמנהלת המוסד, כקהל יעד נפנה להורים ותלמידים המעוניינים בחינוך מהסוג שהגדרנו, ואשר מתחברים למטרות המוסד ולאופן פעולתו. כמו כן נגייס אנשי צוות המתאימים לפעול יחד עמנו במוסד לאור המטרות שהגדרנו. נחפש תומכים שעיקר עניינם, ציפור הנפש שלהם, הוא חינוך ייחודי ויצירתי. הפעילויות, כמו גם ההחלטות שנקבל, יהיו מתאימות לפעילות אישית ויצירתית. בדרך דומה, נרחיב את מעגל השותפים כל אחד בהתאם לתכונותיו, מקצועו, התמחותו, והתאמתם למוסד ויעדיו.

לסיכום, הגדרת מטרה למוסד השליחות שלנו, אשר יסודה ברצוננו האישי – הזיקה האישית לשליחות שהעניק לנו הרבי – מסייעת להבין באיזה אופן השליחות שלנו תתגשם וכיצד לפעול להשגתה. לאור המטרה יוכל השליח לקבוע מהם התפקידים המתאימים לו, ולאחר מכן במה אפשרי ונכון להסתייע בשותפים לשליחות, בהתאם לצרכי המוסד.

בהמשך בעזרת-השם נלמד עוד על תפקידו של המנהל במוסד השליחות ולאחר מכן על תפקידיהם האפשריים של השותפים לשליחות.

תזכורת אישית: מאמר זה הוא חלק מסדרת ‘כלי עבודה מעשיים’ לשלוחים. לכן, על מנת שהמאמר יפיק תועלת מעשית אמליץ לקרוא אותו פעמיים לפחות; בפעם הראשונה, קריאה רציפה, ובפעם השנייה היעזרו בדף ועט, או במחשב ומסמך כתיבה, ויישמו מעשה בפועל. כתבו מטרה ברורה, תכלית אותה הנכם מעוניינים להשיג באמצעות מוסד השליחות שלכם, בדקו מהם התפקידים הנדרשים ממנהל מוסד השליחות והגדירו אותם, ולאחר מכן ציינו תפקידים נוספים אשר ניתנים לביצוע על ידי שותפים פוטנציאליים.

יום מבורך ובהצלחה!

____
Designed by ijeab / Freepik
לקוטי שיחות, הוצאת קה”ת.
יצחק סמואל 2012. ארגונים.
ספר השליחות ה’תשמ”ט. הוצאת קה”ת.
דבר מלכות ה’תשנ”ב. הוצאת קה”ת.

להרשמה לניוזלטר שלנו, השאירו מייל כאן

שתפו כל אדם שכלים אלו יכולים לסייע לו להצלחה!

מנהיגות בשליחות בשעת קורונה

שמריהו הראל 17/03/2020

עקרונות ושיטות להתמודדות עם נגיף הקורונה בשליחות המצב הנוכחי, הוא מצב שלא נתקלנו בו מעולם, והוא מתאפיין בשלוש נקודות עיקריות האחת– איום מוחשי על בריאותנו

קרא עוד »