זוג עצמאיים עם שני ילדים בלי מרווח נשימה. מכניסים יותר מארבעים אלף שקלים לחודש ומיד מוציאים את כולם. שנים עשר אלף שקלים מתוכם יוצאים עבור

"כשיהיה לי זמן אני אעשה את מה שאני רוצה. עכשיו אני עסוק בדברים אחרים שאני חייב לעשות". וכך עוברים הימים והזמן לא נהיה, הוא רק

נוזל חום ניגר על שמשת הצד בפניה הראשונה שביצעתי. עוד בוקר של קימה מוקדמת בלי להספיק כלום. הדבר הבא שאני זוכר זו השעה שמונה וארבעים.

אני מעדיפה להפסיק להחמיא לעובדת שלי. חשבתי שאם אגיד לה כמה שהיא יכולה להצליח בכל דבר, אלופה, מלכה ושאני סומכת עליה, אראה ממנה יותר שביעות

בעולם שבו ריבוי משימות מתרחש גם כשאתם לא בוחרים בו, תשומת לב לכך שבמעבר בין משימות יש צורך בהסתגלות של המוח והתודעה למצב המשימה החדש,

כמה פעמים השקעתם את כל הכוחות שלכם בפרויקט, ולפעמים במספר פרויקטים במקביל, עד שאין לכם כבר כוח לכלום. ואז, התחושה של ההצלחה, מתחלפת בתחושות אחרות.

אם יום אחד הסוס הסתדר בלי אוכל, כנראה הוא יכול להסתדר בלעדיו בכלל.

אחד האתגרים הנפוצים, בהקשר של קבלת החלטות ותעדוף משימות – הוא מה לעשות עכשיו?. אחת השיטות ששיתפתי אתכם, לפני מספר שבועות, (תוכלו לקרוא בלחיצה כאן)